על פי ההגדרה היבשה שתמצאו בויקיפדיה, פמיניזם הוא "שם כולל לאידאולוגיות, תנועות פוליטיות, תנועות חברתיות ותאוריות אשר במרכזן המטרה להשיג ולמסד זכויות לנשים מבחינה פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית, ולשפר את מצבן ומעמדן" בעידן של 2021 פמיניזם הינו הרבה מעבר לתנועה ותאוריה – פמיניזם, עבור מרבית הנשים בעולם המערבי כיום, היא התפיסה על פיה אנו חוות ושופטות את המציאות סביבנו. אנו חוות אותה כאשר אנו באות לדרוש שכר שוויוני, אנו חוות אותה בבתי המשפט בהם יש מערכת שונה עבור נשים וגברים ואנחנו חוות אותה בחינוך לעצמאות אותו אנו מעבירות לילדות שלנו ולדור העתיד הנשי. על אף שהתפיסה הפמיניסטית אינה שייכת לאף קבוצה פוליטית, ניתן לראות את השינויים וההתאמות שהיא עוברת בכל חברה. אם כך, אנחנו מרגישות פמיניזם וחיות אותו, אך מה שנראה עבורנו כיום טבעי הינו תולדה של מאבק מתמשך ששורשיו נעוצים מאות שנים אחורה.
ראשית התנועה הפמיניסטית.
מאות בשנים האנושות דנה בנושא של זכויות האדם ושוויון הזכויות לכל אדם. מעמד האישה לא היה אחד מהנושאים הבוערים, אך החל מהמהפכה הצרפתית ובמקביל להתעוררות והתחזקות הדרישה לשוויון וצדק מעמדי ,החלה התפיסה של שוויון בין המינים לקנות לה אחיזה כחלק מתנועות השחרור הרבות שקמו בעקבות המהפכה הצרפתית. המונח "פמיניזם" הוצג לראשונה על ידי שארל פורייה בכתב העת שלו בשנת 1837 אך קדמו לו מאמרים ומניפסטים כדוגמת "הצהרת זכויות האישה והאזרחית" של אולמפ דה גוז` שפורסם במהפכה הצרפתית בשנת 1791 והציג דרישה למתן זכויות שוות לנשים. 250 שנה קדימה ואנו עדיין מוצאים כי המאבק הפמיניסטי לא הושלם ואנו רואים נשים מתאגדות ברחבי העולם על מנת להשיג זכויות בחברה בה הן חיות, לעיתים זכויות בסיסיות שהן הבדל בין חיים למוות. בשלהי המאה ה 19 נשים הבינו כי עליהן לקחת יוזמה ולשנות את מעמדן בחברה ובתחילת המאה ה- 20 בשנת 1903, קם הגוף המשמעותי הראשון המתחיל את המהפכה הפמיניסטית – הסופרז`יסטיות. משמעות השם היא "זכות הצבעה" בלטינית, הסופרז`יסטיות פעלו למען שוויון קולן בהצבעה ובבחירות באנגליה ופתחו במאבק על דעת הקהל כדי להפנות זרקור על חיי הנשים ועוררו מהומות בהפגנות. הן נאסרו ואף פתחו בשביתות רעב והפגינו באלימות. שיאה של ההתנגדות היה במותה של הפעילה אמילי דיווידסון, שנדרסה למוות על ידי סוסו שלך מלך אנגליה במרוץ דרבי. מותה גרם לזעזוע עמוק בחברה האנגלית והניע שינוי נרחב בזכויות נשים.
התנועה הפמיניסטית – קולות השינוי.
מתחילת המאה ה- 20 התנועה הפמיניסטית צוברת אוהדות, אוהדים ואנשי רוח גדולים הרותמים עצמם למאבק. שני ספרים חשובים משנים את התפיסה העולמית, "המין השני" מאת סימון דה בובואר שמתפרסם ב- 1949, מציג טענה כי שחרור האישה הוא שחרור הגבר ו- 15 שנה לאחריו יוצא הספר מעורר המחלוקת של בטי פרידן "המיסטיקה הנשית" ובו היא יוצאת כנגד תפקידיה המסורתיים של האישה ותלותה המוחלטת בעולם הגברי. ספרה המעורר מחלוקת, מניע את גלגלי הפמיניזם ובשנות ה- 60 קמה "התנועה לשחרור האישה" ששמה לעצמה מטרה – שוויון זכויות מלא ושוויון הזדמנויות מלא לנשים. הבשורה הפמיניסטית עושה לה כנפיים ומתפרשת על פני הגלובוס. במהלך השנים הבאות זכויות הצבעה ניתנו לנשים ברחבי העולם לצד זכויות נוספות של קניין ורכוש. פמיניזם בימינו.
כיום אנו רואים כי למרות ההתקדמות, מצב הנשים בכל העולם רחוק מאידיאלי – במדינות רבות נשים הן עדיין רכוש ואם אינן רכוש הרי שיש חוקים שמפלים אותן. המאבק עדיין בעיצומו והצורך בו עודנו קיים בכל העולם ברמות שונות. אף בעולם המערבי המתקדם בשיח זכויות האדם, מעטות הן עמדות מפתח ועמדות הכח בשלל תחומים בהן נשים בעולם מובילות. למעשה השוויון בזירה הפוליטית, כלכלית ומקצועית טרם הושג ונשים בעולם עודן נאבקות להכרה ושוויון לא רק בפני החוק אלא ובעיקר בפני העולם עצמו.
